לרכבת הייחודיות להיות בו בזמן מנותקת ממרחב פיזי קונקרטי במקביל להיותה הדרך המקשרת ממקום למקום. הרכבת היא א-מקום, קפסולה המנותקת מהעולם החיצון, מרחב סגור שמאפשר חדירה לפרקים בלבד.

​

כיום הרכבת מקדשת את ההגעה המהירה אל היעד, כל תכליתה היא ההתקדמות לתחנה. הפרויקט מייצר מחשבה מחודשת על מה עוד רכבת יכולה להיות חוץ מהגעה המהירה ביותר אל היעד. הקולאז חולם את הפוטנציאל של רכבת להכיל עוד התרחשויות ומשמעויות בתוכה ועל התשתית שלה.

​

בישראל 1500 ק"מ של מסילות ברזל לצידן 50 מטרים מכל צד של המסילה בהם חל איסור לבנות.

 

השטח שלצידי פסי הרכבת בו אסור לבנות, מסילות הרכבת שנשארות ריקות לאחר שהרכבת נסעה, וכן חלל שיכול להיווצר מעל או מתחת למסילות הרכבת, הם שטחים לא מנוצלים שיכולים להכיל מרחבים ציבוריים. זמניות הרכבת מחוללת את טווח השפעתה ואת היכולת שלה לייצר מקומות שמושפעים מקצב הנסיעה, זמן העצירה, והעובדה שהיא בעצמה מרחב בתנועה. 

​

לתשתית הרכבת יש פוטנציאל ביצירה של מרחבים ציבוריים, אותו אנו מציגות דרך ארבעה תרחישים באופן שמאתגר את התכלית הצרה של התשתיות הקיימות.