המבנה הגדול והמפואר על שדרת קינג ג'ורג' דאז, שנבנה בין שתי אחוזות בשכונת נוזהה ביפו תוכנן עבור אדון שאכר ע'לייני בשנת 1935.

​

חומה גבוהה מסתירה מה שפעם היה הכניסה הראשית והמרשימה לבית המשפחה. הקומה התחתונה שהיוותה את הקשר בין עובר האורח שהיה יכול להנות מהמבנה, חסומה כיום באופן מוחלט, שאפילו הצצה מבעדה איננה אפשרית עוד. המרפסות הסגורות, גם הן, הופכות את המבנה לנפח אטום, לא אוורירי ומנתקות אותו מהרחובות משני צדדיו.  

​

מרכז הבית בבית ליוואן הוא השטח הציבורי של המשפחה ומהווה סלון לבית. היום החלל הפך אזור חשוך ולא פונקציונלי ומשמש כמבואת כניסה לדירות. הוא איננו עוד שטח ציבורי נעים ואיכותי לדיירים.

​

מטרת הפרויקט לשלב בין ערכי בית הליוואן המקורי ובין צרכים מקומיים עכשוויים. הקומה השניה המחולקת לדירות חדר פרטיות, מתחברת לתוספת חדשה ואלו מייצרות יחד מגורים שיתופיים חדשים. זאת בעוד שהקומה הראשונה משמרת את אופיה כבית מגורים של משפחה ערבית, כולל שחזור הכניסה המרשימה.